רש"ש על שבת ק״ז ב

מהדורה: דפוס וילנא ראם

« רש"ש על שבת ק״ז ע״א רש"ש על שבת ק״ח ע״א »

1 שבת פתח ↗

בְּעָא מִינֵּיהּ לֵוִי מֵרַבִּי: מִנַּיִן לְחַבּוּרָה שֶׁאֵינָהּ חוֹזֶרֶת? דִּכְתִיב: ״הֲיַהֲפוֹךְ כּוּשִׁי עוֹרוֹ וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו״. מַאי ״חֲבַרְבֻּרֹתָיו״? אִילֵּימָא דְּקָאֵי רִיקְמֵי רִיקְמֵי — הַאי ״וְנָמֵר חֲבַרְבֻּרֹתָיו״, ״נָמֵר גְּווֹנָיו״ מִבְּעֵי לֵיהּ! אֶלָּא — כְּכוּשִׁי: מָה עוֹרוֹ דְּכוּשִׁי אֵינָהּ חוֹזֶרֶת, אַף חַבּוּרָה אֵינָהּ חוֹזֶרֶת.

1 גמרא מניין לחבורה שא"ח. עיין פירש"י. ותימה הי כי כתוב לשון חבורה אצל חיוב שבת. ולעד"נ דלענין חבורה הנזכרת בפ' משפטים קמב"ל ועל פלוגתת רבי גופיה וב"ע בב"ק ס"ד פד קאי ע"ש ומשום דאיירינן בחבורה שא"ח קבעה לה הש"ס הכא:

« רש"ש על שבת ק״ז ע״א רש"ש על שבת ק״ח ע״א »